רשת חוסן אזרחית

תקציר

​

רקע

​

1. מסמך זה מציע מסגרת תפיסתית לגיבוש 'רשת חוסן אזרחית' שמבוססת על 'תרבות של מוכנות' לחיזוק החוסן הלאומי והמקומי בישראל. ייעודה המרכזי של רשת זו הוא לתרום להתמודדות המוצלחת של ישראל עם מצבי משבר ארציים, שבהם תיחשף מרבית האוכלוסייה בחלקים נרחבים משטח המדינה לסכנה ולמחסור חמורים.

2. תרומתה של רשת החוסן להצלחה הלאומית אמורה להיות מכרעת. חלקים מרשת זו קיימים בלאו הכי ומרבית המשאבים הנדרשים לגיבושה המלא מפוזרים ביחידותיה השונות. לכן כדאי להשקיע את המשאבים הזעומים יחסית הנדרשים כדי לגבשה.

3. המסמך נכתב בשיתוף פעולה בין מכון ראוּת לבין הקואליציה הישראלית לטראומה, אותו יזמה ומימנה המגבית היהודית המאוחדת – הפדרציה, ניו-יורק.

 

מבוא

​

1. מלחמת לבנון השנייה (7/06) חשפה נקודות תורפה בתפיסת הביטחון ומדיניות החוץ של ישראל, לנוכח האתגרים המדיניים והביטחוניים שמציב בפניה 'מערך ההתנגדות' השולל את קיומה. בין השאר, בעוד שהאויב מקדיש מאמצים רבים לפגיעה בעורף הישראלי, נותרה זירת העורף משנית בחשיבותה, ואף הוזנחה בשנים שקדמו למלחמה.

2. בעקבות מלחמה זו חל שינוי בהיערכות רשויות המדינה למצבי משבר: הממשלה הטילה על משרד הביטחון את האחריות הכוללת על זירת העורף, הוקצו משאבים, אומנו כוחות מערך העורף ועודכנה תורת הפעלתם.

3. ואכן, מבצע 'עופרת יצוקה' (1/09) הוכיח שיפור משמעותי בהתנהלותו של מערך העורף. אולם, בגלל היקף השטח וגודל האוכלוסייה המוגבלים שהותקפו ובשל סיבות נוספות, אין להקיש מהצלחה יחסית זו שישראל ערוכה למשברים ארציים.

4. תרגיל 'נקודת מפנה 3' (6/09) נועד לדמות משבר ארצי. ואכן, גופי מערך העורף תורגלו בהתאם. אולם, האופן שבו שותפה האוכלוסייה האזרחית בתרגיל הותיר חשש כבד שישראל נותרה ללא מענה למשבר כזה.

5. לפיכך, מסמך זה עוסק בשני אתגרים עיקריים: במקומה של זירת העורף בתפיסת הביטחון ובהיערכות למשבר ארצי.

 

מקומה של זירת העורף בתפיסת הביטחון: תפיסת 'הניצחונות השלובים' והצורך בחוסן לאומי

​

1. על-פי תפיסת הביטחון של ישראל, ניצחון בעימותים צבאיים יושג בזירה הצבאית. בפועל, חשיבותה של זירת העורף לביטחון הלאומי הישראלי עולה והשפעתה על תוצאות המאבק באויב גוברת, עד כדי כך שהיא עשויה להיות מכרעת. לפיכך ישראל תתקשה לנצח בעימותים צבאיים ללא הצלחה בזירת העורף.

2. לכן, מסמך זה קורא לעצב את תפיסת הביטחון של ישראל סביב הרעיון של 'ניצחונות שלובים'. לפי רעיון זה, הניצחון הלאומי יתגבש במספר זירות וביניהן: הזירה הצבאית, הזירה המדינית, הזירה התקשורתית וזירת העורף. לשם כך, על ישראל לפתח את סיפור ההצלחה שלה בזירת העורף, לאמצו ולפעול למימושו.

3. הבסיס לכל הצלחה בזירת העורף הוא חוסן, קרי, היכולת לצלוח 'משבר', להשתנות במהלכו ולהסתגל למציאות החדשה, תוך שמירה על איכות החיים ועל ליבת הזהות והערכים, ותוך צמצום הפגיעות בנפש.

4. חוסן לאומי מתגבש 'מלמטה-למעלה' (bottom-up) על יסוד חוסנם של פרטים, משקי בית, קהילות, עסקים וארגונים וגם 'מלמעלה-למטה' (top-down) על יסוד תפקוד הרשויות המוסמכות, תחושת הייעוד והמנהיגות. התשתית לחוסן נוצרת לפני המשבר ומיד לאחריו ('ביום שאחרי'), והיא נבחנת בשלב התגובה המיידית ובשגרת החירום.

 

האתגר של משבר ארצי

​

1. הנחות עבודה מרכזיות, שעומדות בבסיס המענה של ישראל למשברים ארציים, לקויות. בראש ובראשונה, לכאורה, המענה למשבר ארצי הוא באחריות המדינה ובאמצעות מערך העורף. בפועל, במשבר כזה צפוי פער גדול בין ציפיות האזרחים וצורכיהם לבין המשאבים והיכולות של מערך העורף.

2. המשמעות עלולה להיות 'התמוטטות' קרי, התפרקות של הערכים והנורמות החברתיות עד כדי אובדן שליטה של רשויות המדינה על האזרחים ומשבר אמון חריף ביניהם. התמוטטות כזו עלולה למנוע הצלחה בזירת העורף וניצחון ברמה הלאומית.