ציר פילדלפי: מאיום צבאי לסכנה מדינית?

לנוכח הברחות אמצעי הלחימה לרצועת עזה, מתחזקות הקריאות בישראל להשתלטות מחודשת על ציר פילדלפי (מרסיאנו, Ynet, 24/10/06). צה"ל יצא אתמול מציר פילדלפי לאחר שהייה של שבוע, אולם נמסר כי הוא עשוי לחדש את הפעילות המבצעית באזור הציר בהמשך השבוע (גל"צ, 24/10/06).

​

מכון ראות טוען שנוכחות קבע בציר פילדלפי עלולה לחדש את האחריות הישראלית המלאה כלפי הפלסטינים, ולפיכך, במקביל לפעולה הצבאית, על ישראל להכשיר את הקרקע לפתרון מדיני לסוגיית ההברחות בציר.

​

מה הסוגיה?

​

• לאחר ההתנתקות (8/05) ישראל ויתרה במסגרת הסכם המעברים (11/05) על שליטתה בגבול עזה-מצרים (ציר פילדלפי) והעבירה את האחריות לסידורי הביטחון למצרים, האיחוד האירופי והרש"פ.

​

• לאחר ההסכם, היקף ההברחות של נשק וסחורות לעזה עלה באופן משמעותי, שכן למצרים ולרש"פ לא היו הרצון או היכולת למנוע אותן, ולפקחי האיחוד האירופי לא היה המנדט לכך.

​

• פעולת ישראל בציר פילדלפי נועדה למנוע 'לבנוניזציה' של הרצועה ע"י הברחת נשק אסטרטגי לתוכה.

 

למה זה חשוב? למה עכשיו?

​

בעת הנוכחית, פעילות צבאית נראית כפתרון היחיד לסוגיית הברחות הנשק לרצועה. עם זאת, להשתלטות מחודשת על ציר פילדלפי ישנן מספר השלכות:

​

• חידוש האחריות: בישראל קיימת הסכמה רחבה שסיום האחריות על הפלסטינים הוא אינטרס קיומי. היציאה מפילדלפי אחרי ההתנתקות נועדה לקבל הכרה דה-פקטו בסיום אחריות ישראל כלפי עזה. שליטה מחודשת בציר פילדלפי סותרת את הסכם המעברים ומאיינת את הטיעון לסוף אחריות בעזה.

 

זאת ועוד, פרוץ מלחמת אזרחים פלסטינית אשר תביא לקריסת הרש"פ וליציאה של הארגונים הבינ"ל, עלולה לגלגל את האחריות לפתחה של ישראל כ"כובשת" בגדה וברצועה.

​

• שחיקת האופציה החד-צדדית: חזרה ישראלית לרצועה פחות משנה לאחר יישום ההתנתקות, יכולה להתפרש כהוכחה לכך שלישראל אין חלופה חד-צדדית בת-קיימא. בהיעדר חלופה חד-צדדית ישראל תלויה בהסכמה פלסטינית בכל תסריט מדיני שנועד לסיים את השליטה עליהם.

​

חידוש האחריות ושחיקת האופציה החד-צדדית פוגעים ביכולתה של ישראל לסיים את שליטתה בפלסטינים.