משחקי הכס של במזרח התיכון: לקראת ממשל ביידן

ישראל והמזרח התיכון שבעידן ביידן

אלכס גרינברג, ערן שישון, עדי לוי 

1. עם כניסת ביידן לבית הלבן, צפויה הערכה מחדש של מדיניות ארה"ב באזור, אשר צפויה לגלות רגישות גדולה יותר לענייני זכויות אדם ולדמוקרטיה מאשר זו של הממשל הנוכחי. אף כי סביר שביידן לא יבצע סיבוב פרסה מדיני באיזור (ראו למשל הערכת ראות בנושא הפלסטיני), הוא צפוי לעמוד בפני לחץ של הכוחות הפרוגרסיביים העולים במפלגתו ליישם מדיניות חוץ עם סדר יום ליברלי.

2. עד לכניסת ביידן לתפקידו תיתכן הסלמה בסבירות גבוהה בין איראן לישראל שעשויה להתדרדר לכדי התלקחות אזורית. האיראנים, בשלב זה, חורקים שיניים ואינם מגיבים צבאית נגד פעולות המיוחסות לישראל מחשש לפעולה אמריקאית נגד פרוייקט הגרעין ועל מנת להקל על ביידן לחזור להסכם הגרעין. אולם גם חוסר התגובה האיראנית הוא גורם מדרבן עבור ישראל להמשיך ולהכות באיראנים, ולכן הסכנה 'לפיצוץ' אזורי עד כניסת ביידן גבוהה.

3.   האיראנים יאיצו את תוכנית הגרעין שלהם כדי לשפר את כח המיקוח שלהם וכדי להתריס את ארה"ב וישראל כתגובה לפגיעות שהיא סופגת מהן, גישה זו הולכת ומתחזקת לנוכח היכולת המבצעית המוגבלת של איראן לפגוע בישראל בשלב זה.

4. לישראל כרגע אין אסטרטגיה ברורה אחת בנוגע לתהליך גיבושו של ההסכם החדש – מצד אחד, ישראל מאמצת גישה הפועלת כדי להקשות על ממשל ביידן להגיע להסכם חדש, ומצד שני, ישראל מגבשת גישה אסטרטגיה להשפיע על תוכן ההסכם שיתגבש עם איראן בתיאום עם הממשל החדש.

5. אף כי שילוב מושכל ומדוד בין הגישות עשוי להיות אפקטיבי באופן תיאורטי, בפועל שתי הגישות המנוגדות הללו מובלות ע"י גורמים ישראלים לא מתואמים שהם יריבים פוליטיים, ואשר חלוקים ביניהם יסודית בסוגיית הגרעין. בהתאם לכך, המדיניות הישראלית לא מתואמת: פרסומים שונים מעלים כי רה"מ מידר את שרי החוץ והביטחון מפגישתו עם יורש העצר הסעודי שבה ע"פ הדיווחים נידונו נושאים הקשרים במאבק מול איראן. בה בעת, במשרד החוץ הוקם צוות שמטרתו לעבוד עם וושינגטון כדי להשפיע עליה וושינגטון בנוגע לתכני ההסכם החדש.

6. חשש למירוץ חימוש גרעיני– חזרה להסכם הגרעין או הסרת הסנקציות בשילוב עם הפניית כתף אמריקאית קרה לסעודיה, עלולות בסבירות רבה להביא את סעודיה (ואולי גם מצרים) להחיות את פרויקט הגרעין הבוסרי שלה, ואשר כל האינדיקציות מראות שיש לו תכלית צבאית. בסיטואציה כזו טורקיה לא תעמוד בצד, לנוכח הצטיידות יריבותיה לכס ההגמוניה האיזורית.

7. האחיזה הפרו-איראנית בתימן תעמיק, ומעגל האש האיראני נגד ישראל יתרחב. הביקורת האמריקאית שצפויה להתעצם על המעורבות הסעודית באזור, תקשה עוד יותר על סעודיה לפעול נגד המורדים החות'ים הפרו-איראנים. המורדים החות'ים צפויים לחזק את השפעתם באיזור זה ולאיראן יהיה קל יותר להפעיל אותם נגד ישראל ברגע שישלימו את בניית היכולות הקינטיות שלהם. כל זאת בזמן שהמנופים של ישראל והקהילה הבין-לאומית נגדם מוגבלים מאוד.

8. גל הנורמליזציה נעצר: סעודיה שומרת את קלף הנורמליזציה עבור ביידן - עד כה, סעודיה סרבה לכונן יחסים רשמיים עם ישראל ללא פתרון הסוגייה הפלסטינית, כפי שמתחייב מהיוזמה הערבית שנולדה ביוזמתה. אולם 'ברכת הדרך' שהיא נתנה להסכמי אברהם והפרסום על ביקורו של נתניהו בסעודיה, עשויים ללמד שנפלה שם ההחלטה לכונן יחסי נורמליזציה עם ישראל ברגע שיבשילו התנאים לכך.

9. 'הדטאנט' הסעודי המפתיע כלפי טורקיה עלול ליצור מתח בקרב מדינות הציר המתון. לאור היבחרו של ביידן, סעודיה מנסה לבלום באחת קמפיין חרמות לא רשמי נגד מוצרים טורקיים שמטרתו הייתה לגרור להסלמה מול טורקיה. התפתחות זו עלולה ליצור מתח בין סעודיה ומצרים – שתיים מהמדינות דומיננטיות בציר הערבי המתון -  אשר יריבותה עם טורקיה היא אידיאולוגית ועמוקה יותר.

10. בה בעת, טורקיה מחפשת להפיג את המתח עם ישראל. אחרי חודשים בהם נקט מדיניות חוץ אגרסיבית מאוד מול כלל השחקנים באיזור, ארדואן מנסה לצמצם את הנזק הכלכלי והמדיני שספג באמצעות ניסיון להתקרב לאירופה ודיאלוג עם סעודיה. יתירה מכך, כישלון מאמצי הפיוס הפלסטיני שהובילה טורקיה, סתם את הגולל בשלב זה על שאיפתו של ארדואן להפוך לפטרון של הסוגייה הפלסטינית. ולכן, על אף שבטווח הארוך החיכוך בין ישראל לטורקיה צפוי להתגבר לנוכח שאיפותיו האזוריות של ארדואן, אפשר שהשיחות החשאיות בין ישראל לטורקיה יביאו את שתי המדינות לשקם את יחסיהם הדיפלומטיים ולהחזיר את שגריריהם לעבודה.

11. עם זאת, שיתוף הפעולה צפוי להיות טקטי ואד-הוקי בלבד, ובכך הוא עלול להיות דומה לפיוס בין ישראל לבין טורקיה בעקבות תקרית המרמרה, שזמן קצר לאחריו שב ארדואן להשתלח בישראל. ההסתה הארסית נגד ישראל נמשכת ללא לאות בעיתונות הטורקית.יתירה מכך, ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן, שמנהל את המגעים החשאים עם ישראל, ידוע באהדתו לאיראן ואף נחשד שחשף רשת ריגול ישראלית שהפעילה ישראל נגד איראן מטורקיה.

12. מאחר שסדר היום המדיני האמריקאי בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני צפוי להתמקד בחיזוק ושדרוג שליטת הרש"פ (ראו מסמך ראות על התהליך המדיני בעידן ביידן), נוצרת עבור ישראל הזדמנות לנצל את פירות הנורמליזציה עם מדינות ערב למעורבות גדולה יותר שלהן בשיפור מרקם החיים הפלסטיני באמצעות סיוע כלכלי והומניטרי לפלסטינים וייזום פרויקטים משותפים.