כיצד מחוללים קפיצת מדרגה בישראל?

קפיצת-מדרגה איננה מותרות. היא הכרח

​

על פי מדדים בין-לאומיים, האוכלוסייה הישראלית היא משכילה ורבת כישורים ורמתו של המגזר העסקי בישראל גבוהה. במספר תחומים, כגון חדשנות ומחקר ופיתוח, ישראל היא אחת המדינות המובילות. לעומת זאת, איכות החיים בישראל נמוכה בהשוואה למדינות מפותחות. לכן, אין זו הפתעה שישראל היא אחת היצואניות המובילות של כוח אדם איכותי. הרחבת הפער בין איכות האוכלוסייה, מצד אחד, לבין איכות החיים, מצד שני, עלולה להגביר את נטייתם של בעלי ההון האנושי הגבוה להגר מישראל. אובדן מסה קריטית של ישראלים איכותיים כתוצאה מכך עלול אף לגרום למפולת כלכלית וחברתית.

​

לכן סגירת הפערים באיכות החיים בין ישראל לבין המדינות המפותחות באמצעות קפיצת מדרגה איננה בגדר מותרות.

​

קפיצת מדרגה מוגדרת כצמיחה כלכלית מהירה וממושכת בשיעור שנתי ממוצע של 3.5% לנפש למשך שמונה שנים לפחות. לעומת זאת, כדי להיחשב כ'נס כלכלי' יש לצמוח בשיעור שנתי של 7% לנפש למשך 25 שנים. לכן, בעוד שגרמניה ואירלנד נחשבות כמדינות שחוו 'קפיצת מדרגה', סין, סינגפור ודרום קוריאה נחשבות כ'נסים כלכליים'. בהקשר זה, גם ישראל נחשבת כמי שחוותה קפיצת מדרגה בין השנים 1951-72 שבהן שיעור הצמיחה הממוצע לנפש היה 5.5%.

קפיצת מדרגה מחייבת שילוב בין צמיחה מהירה ומתמשכת (sustained growth), שמגדילה את עוגת המשאבים; הכללה (inclusiveness), שמשמעה חלוקת פירות הצמיחה באופן שמשפר את איכות החיים של כלל התושבים באמצעות עלייה בהכנסה של משקי הבית וגם באמצעות שיפור איכות השירותים הציבוריים; ושמירה על משאבי הטבע לטובת הדורות הבאים (sustainability).

קפיצת מדרגה היא תופעה נדירה ולא קיים עבורה מתכון. כל מדינה שחוותה זינוק כלכלי וחברתי פילסה דרך ייחודית על יסוד ההיסטוריה, התרבות, המבנה החברתי, שיטת הממשל, הנכסים והנטל הייחודיים שלה.

​

עם זאת, המפתח לקפיצת מדרגה טמון ביכולת להטמיע שינויים עמוקים ועמידים בהרכב התוצר והייצוא (Capacity to Transform). לפיכך, תהליך זה כרוך בהאצת קצב השינוי הכלכלי והחברתי באמצעות כינון, טיפוח והטמעה של מוסדות ותהליכים תומכים, בראש ובראשונה בשוק העבודה.