יחסי ישראל והעולם היהודי: לקראת הפתעת יום כיפור

תקציר מנהלים

​

יהדות העולם כעמוד תווך בביטחון הלאומי של ישראל

​

1. מסמך זה טוען שהמשבר בין ישראל לחלקים נרחבים בעם היהודי מהווה פגיעה חמורה בביטחון הלאומי של ישראל, ומתריע מפני הסכנות הטמונות  בכך שסוגיה זו אינה מטופלת כסוגיה של ביטחון לאומי. כך, נפגעים הרכיבים הבאים בביטחון הלאומי:

   • הייעוד של מדינת ישראל והאתוס המכונן של הציונות נשענים על היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי כולו;

   • הלגיטימציה הבין-לאומית לכינונה של מדינת ישראל מבוססת על ההכרה בה כמדינת הלאום של העם היהודי, המממשת את זכותו להגדרה עצמית לאומית. ההזדהות הרווחת של יהודים רבים עם הרעיון של מדינת ישראל, מהווה את החסם המרכזי בפני המתקפה על הלגיטימציה של מדינת ישראל;

   • רכיבים משמעותיים בעוצמה הרכה של ישראל, בראש ובראשונה ביחסים המיוחדים עם ארצות הברית וההסתייעות ביהודי העולם כנכס דיפלומטי ומדיני ייחודי.

2. המסמך מתריע שמדינת ישראל נמצאת בפתחה של "הפתעת יום הכיפורים" ביחסיה עם העולם היהודי. הפתעה זו עלולה להתרחש ביום שאחרי טראמפ, משום שבמהלך כהונתו מתחזקת מגמת ההתרחקות בין מדינת ישראל לבין יהדות ארה"ב, מאותגר מעמדם של גופים אשר פועלים למען ישראל (בראשם אייפא"ק)  ו"מושלם" תהליך הפיכתה של ישראל לנושא חד-מפלגתי בארה"ב. ברגע שיירד טראמפ מהבמה הפוליטית, מדינת ישראל צפויה להתמודד עם ממשל דמוקרטי פחות מחוייב מבעבר לישראל, במציאות בה יהודים הם מיעוט בין הירדן לים וללא תוחלת מדינית.

3. על רקע זה ומגמות נוספות, קיימת סכנה שארגונים וגופים מרכזיים יהודיים יזנחו אז את תמיכתם בישראל ויכפרו במעמדה כמדינת הלאום של העם היהודי, ועל ידי כך יאתגרו משמעותית מבפנים את האתוס המכונן של מדינת ישראל. ישראל אז עלולה למצוא את עצמה מבודדת בזירה הבין-לאומית ללא לגיטימציה בין-לאומית. במקרה כזה, ייפגעו גם החוסן הלאומי והלכידות הפנימית היהודית. כתוצאה מכך ישראל תחווה סערה מושלמת כשמרחב התמרון שלה להכיל אותה מוגבל מאוד. מציאות כזו עלולה להיות רגע האמת של המודל הפוליטי של מדינת ישראל כ"יהודית ודמוקרטית".

4. האתגר המיידי הוא שסוגיית היחסים עם יהדות העולם נמצאת בנקודת עיוורון בישראל: עשורים רבים של שלילת הגולה, הובילה לבורות ולהתנשאות ישראלית ביחס ליהדות העולם. בין השאר, סוגיית התפוצות לא נלמדת בחינוך הממלכתי, והיא לא מהווה חלק מתכניות ההכשרה במרחב הציבורי. ההנהגה הישראלית הנוכחית לא מכירה את יהדות העולם ואינה מעריכה, בהכללה, את תרומתה ההיסטורית לבינוי ולביצור המדינה.

5. ולכן, יחסה של החברה בישראל בנוגע ליהדות העולם יצר בשנים האחרונות שורת משברים אשר נחוו "כהפתעות בסיסיות", אולם לא זכו להערכה ככאלה. כך למשל, הקפאת מתווה הכותל, אישור חוק הגיור, חשיפת "הרשימה השחורה" של הרבנות, אישור חוק הלאום, עיכובם של מובילי דיעה יהודים אמריקאים בנתב"ג, האכזבה מהגיבוי של ממשלת ישראל לנשיא טראמפ אחרי הטבח בפיטסבורג והדיל הפוליטי שהוביל לאיחוד של מפלגות הימין עם "עוצמה יהודית"  – כל אלה גררו תגובות נזעמות בקהילה היהודית, אולם לא השתלטו על סדר היום הישראלי וישראל לא נדרשה לשלם בגינן מחיר כואב.

6. יתירה מכך, המשבר בין ישראל לעולם היהודי מסכן את עתידו של העם היהודי, שכן הוא פוגע בזהות ובהמשכיות היהודית, בלכידות הקהילתית וביכולת של קהילות יהודיות בעולם לפעול כקולקטיב למען מטרות משותפות, ובהן ישראל. ההתרחקות של הדור הצעיר היהודי הליברלי עדי כדי התכחשות ואף התנגדות לישראל, עלולים בסופו של דבר להשפיע על מדיניות הממסד היהודי בארצות הברית ולהיות חלק מההפתעה הבסיסית הבאה אותה עלולה לחוות ישראל.

7. ואכן, בקרב היהודים בעולם, נשחקה בשנים האחרונות התמיכה וההזדהות עם ישראל. אחת הסיבות לכך היא הפיכתה של ישראל לנושא מקטב בקרב קהילות יהודיות לנוכח השחיקה בתדמיתה כשוחרת שלום, כפלורליסטית וכדמוקרטית. מגמה זו מביאה רבים מקרב הדור הצעיר בעולם, בעיקר בארה"ב, להתרחק מהממסד היהודי המזוהה עם ישראל.

8. כתוצאה מכך, ארגונים רבים מקטינים את הקצאת המשאבים ומצמצמים את פעילויותיהם הקשורות בישראל. בשנים האחרונות, קולות רבים מצדדים בהפסקת העיסוק בנושא מדינת ישראל ויש אף כאלה שמתנגדים לפעילות של הקהילה היהודית נגד תופעת הדה-לגיטימציה לישראל וקמפיין החרמות נגדה (BDS), על בסיס הטענה שזה אינו אתגר פנימי.

9. משמעות התרחבות מגמת ההתנתקות תהיה קריסת רעיוניות של אידיאל העמיות (Peoplehood) , הרעיון המארגן של הזהות היהודית בארה"ב בעשורים האחרונים.  כמו כן, התנתקות מישראל תשלח מסר הרסני בנוגע למשמעות של ערך הערבות ההדדית ולאחריות ולמחוייבות שמצופה מהדור היהודי הצעיר לקחת עבור עניינים של כלל העם היהודי.

10. ממצאי ועדת החקירה הבאה לבדיקת כשלי ההתנהלות כלפי העולם היהודי – המילה "משבר" כתובה על הקיר, והמחדל של הזנחת היחסים עם העולם היהודי קורצה מחומר ממנו נולדות ועדות חקירה. במסמך זה נביא בקצרה את מסקנותיה הצפויות של ועדת חקירה עתידית שעשויה לקום לבדיקת נושא זה, שתכליתן: למרות שהקשר עם העולם היהודי אינו מוגדר על-ידי ממשלת ישראל כסוגיית ליבה של הביטחון הלאומי, וגופי הממשל בישראל מתנהלים ללא היגיון מארגן ביחס ליהודי העולם בשל העדר מתמשך של תפיסה מערכתית לאומית כלפי סוגיה זו.

מסקנות והמלצות

​

1. יש להכיר בכך שהקשר עם יהדות העולם הוא נושא של ביטחון לאומי ולגבות זאת בסדר יום מעודכן, הכולל שינויים מבניים ופרוטוקולים להתנהלות; ולכן הנושא צריך להיות מוגדר כאחד מנושאי הליבה של המטה לביטחון לאומי (המל"ל), כך שישולב  בהערכת המצב הלאומית השנתית שמוצגת בפני הממשלה. משרד התפוצות צריך להפוך למוקד ידע למשרדי ולגופי הממשלה השונים בנושא העולם היהודי, ומשרד החוץ צריך לעדכן את תפקיד הדיפלומט הישראלי ביחס לקהילה היהודית המקומית. כמו כן, יש להקים תת וועדה ייעודית לנושא בועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

2. יש ליצור הכשרות ייעודיות עבור הדרגים השונים של מנגנוני הביטחון, ולשלב את הנושא כחלק מהערכים והזהות הציונית של צה"ל.

3. יש להביא את שיקול העולם יהודי כחלק אינטגרלי ממערך השיקולים הלאומי בנושאים שלהם יש השלכות ישירות או עקיפות על העולם היהודי.

4. יש להתחיל תהליך למידה בסיסי עמוק  של משמעות השינויים במציאות המתהווה במטרה להיערך אליה בצורה מהירה להימנע מהשלכות טראומטיות של ההפתעה הבסיסית הבאה. תהליך הלמידה הבסיסית יכלול בחינה מחודשת של הנחות גלויות, ניסיון לחשוף הנחות יסוד סמויות, המשגה של המציאות המשתנה והסתגלות מבנית ותודעתית אליה.

5. שינוי בסיסי במערכת היחסים מצריך הסתגלות רעיונית והנחלת תודעה של עמיות בחברה הישראלית, ובמיוחד הכרה בכך: שעמיות היא האידיאל המכונן והמחבר בין ישראל ליהדות העולם; ישראל היא המדינה המממשת את זכותו להגדרה עצמית לאומית של העם היהודי; גם לישראל וגם לקהילות יהודיות בעולם יש חשיבות קריטית לגורל העם היהודי; העם היהודי בתפוצות מהווה נכס אדיר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.