הרשת הפרו-ישראלית: אתגר הניווט בסבך ההפגנות בארה"ב, מגיפת הקורונה והסיפוח

ברגעים נדירים בהיסטוריה בהן מתרחשות מהפכות חברתיות ומעורער הסדר הקיים, נוצרים שינויים רבים שטומנים בחובם איומים אך גם הזדמנויות לקדם תפיסות ומסגרות תפיסתיות חדשות. המציאות הנוכחית שמאופיינת באי-ודאות ואי-יציבות גדולה שעשויה להביא להיווצרות סדר חדש, מחייבת למידה בסיסית ומתמשכת והתאמות משמעותיות כדי לנצל את אותן הזדמנויות.  בלשוננו – נדרש מהלך 'הסתגלות גדולה' (the grand pivot).

השילוב בין המחאה על מותו של ג'ורג' פלויד בארה"ב לבין מגפת הקורונה מבשר על שינוי במפת האיומים מולם מתמודדות קהילות יהודיות בארה"ב, ושם את הרשת הפרו-ישראלית של ארגונים הנלחמים באנטישמיות ובאנטי-ציונות במציאות מורכבת במיוחד: מצד אחד, עד עכשיו, הרשת הפרו-ישראלית לא נתפסה כחיונית למשבר הקורונה והמשאבים שעומדים לרשותה צומצמו באופן ניכר; מצד שני, בעת שהמחאה בארה"ב גוברת, נוצרים אתגרים חדשים המצריכים הקצאות משאבים חדשות.

קהילות יהודיות בארה"ב מוצאות את עצמן בין הפטיש לסדן בעת הזאת. המחאה בארה"ב מקושרת לעליית פוליטיקת הזהויות והיא קוראת תגר על ההגמוניה הלבנה. בעוד שמעמדם הסוציו-אקונומי הגבוה בממוצע של היהודים בארה"ב (וגם גוון עורם) הופך אותם למזוהים עם הממסד הלבן, יהודים רבים מזדהים עם המאבק נגד הגזענות הממסדית. וכך נוצרת מציאות מורכבת שבה יהודים סובלים גם מעלייה באנטישמיות הקלאסית מימין, וגם מעליית 'אנטישמיות חדשה' בשמאל המאופיינת בהדרה של ארגונים ואינדיבידואלים יהודים שאינם מוכנים להתנער מהקשר עם ישראל.

כך לדוגמא, גורמים אנטי-ישראליים פועלים נמרצות כדי לנצל את המחאה בארה"ב ולקדם את ההשוואה בין האלימות המשטרתית נגד השחורים בארה"ב לבין ההתנהלות הישראלית כלפי הפלסטינים. בהקשר זה, תנועת 'חיים שחורים שווים', ה-Black Lives Matter (BLM) , שבעיני רבים נתפסת כמובילת המחאה, מאתגרת את מנהיגי הרשת הפרו-ישראלית. למרות שהתנועה מאגדת בתוכה מספר פעילים המפגינים עמדות אנטי-ישראליות, התמיכה הרחבה שלה התנועה זוכה בקרב הציבור והתקשורת, והמבנה המבוזר שלה, משאיר פתח תיאורטי לבניית מערכות יחסים עם רבים מהארגונים והמנהיגים האחרים המרכיבים אותה.

השילוב בין ההפגנות בארה"ב למציאות הקורונה מזיק ליחסים בין ישראל ליהדות אמריקה. הפער התודעתי והרגשי בין ישראל לחלקים רחבים בעולם היהודי הוא תוצאה של מגמות עומק שהתחילו עוד לפני כן. מעל כל אלה מרחפת שאלת הסיפוח הישראלי של חלקים מהגדה המערבית. בשיח אודות הסיפוח בקרב קהילות יהודיות רבות השייכות לזרם המרכזי (מיינסטרים), רווחים הביטויים המתייחסים למימוש הסיפוח כ'נקודת אל חזור' ביחסים שבין ישראל לעולם היהודי.

בהקשר הזה, מנהיגי הרשת הפרו-ישראלית נמצאים בקרב מאסף: למרות התנגדותם של רבים למהלך, ולמרות שחלקם אף מרגישים שהסיפוח משבש את הנראטיב הציוני המבוסס על היותה של ישראל מדינה דמוקרטית השואפת לשלום; מוטלת עליהם האחריות למנוע את דינמיקת 'נקודת האל חזור' בשיח היהודי סביב היחסים עם ישראל,  שמשמעותה עלולה להיות קרע עמוק ובלתי הפיך שיביא לפגיעה קשה ביכולת של מדינת ישראל להתמודד מול קמפיין הדה-לגיטימציה.

המסמך הנ"ל הוא תרגום לעברית מותאם לקורא הישראלי של מסמך שנכתב במקור באנגלית. הדעות והעמדות המובעות במסמך זה מייצגות את קבוצת ראות בלבד, אך ראות מבקשת להודות למי שסייע לנו בתהליך הכתיבה: דייויד ברנשטיין, נשיא ומנכ"ל של ארגון ה-JCPA; טיילר גרגורי, מנכ"ל  JCRC-SF; הרב בוב קפלן מנהל ארגון JCRC-NY; דפנה קאופמן, יועצת  תקשורת, אסטרטגיה ומחקר ומומחית לענייני חברה ופוליטיקה בארה"ב