ביטחון לאומי
Content Type
Nov 2006
נושאים
ישראל
עמידה איתנה
רשת ההתנגדות
אסטרטגיית הקריסה
דה-לגיטימציה
חזית אזרחית
Hamas, Gaza, Israel, Palestine, Two State Solution, Palestinian Authority, Abu Mazen, Delegitimization, Partner for Peace, Fatah, Legitimacy, Policy Paper, Intersectionality, Anti-Semitism, America, Jewish Peoplehood, Zionism, Emergency Management, Emergency Preparedness, National Security Council, Home-front Command, IDF
המאבקים בפת"ח הביאו לפיצול בארגון ולהיווצרותם של שורה של ארגונים חמושים, המזוהים עם הפת"ח, שאינם נמנים על המוסדות הרשמיים של התנועה.
הפת"ח
מונח
הגדרה
תנועת הפת"ח ('חרכּת תחריר פלסטין', התנועה לשחרור פלסטין) הינה תנועה לאומית פלסטינית אשר הפכה לגורם הדומיננטי ביותר בתוך ארגון אש"ף, המוכר "כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני" מאז שנות השבעים.
תנועה הפת"ח הייתה מפלגת השלטון הדומיננטית בתוך הרשות הפלסטינית (רש"פ) מאז הקמתה (95'), ועד לבחירות למועצה המחוקקת של הרש"פ (1/06) בהן התנועה איבד את הרוב שהיה לה ואת הזכות להרכיב את הממשלה.
רקע היסטורי
תנועה הפת"ח הוקמה בכווית ב-1959 על ידי קבוצה של פליטים פלסטינים אשר בראשם יאסר ערפאת, נוכח אכזבה גוברת מן ההנהגה הפלסטינית המסורתית ומשליטי מדינות ערב שלא קידמו את פתרון הבעיה הפלסטינית. התנועה זוהתה עם דוקטרינת המאבק המזויין שפיתחה (ר' להלן).
הקמתו של אש"ף (5/64) ביוזמת מצרים ומדינות ערב היוותה אתגר עבור הפת"ח. אש"ף התיימר לייצג את הפלסטינים בפזורה כארגון הגג של הארגונים הפוליטיים הפלסטינים, אולם היה כבול במידה רבה לפטרונות המצרית. כתגובה להקמת אש"ף, ביצעה הפת"ח את פעולתה המבצעית הראשונה נגד מטרות ישראליות (1/65).
אחרי תבוסת צבאות ערב במלחמת 67', אש"ף השתחרר במידה רבה מתלותו במצרים ושאר מדינות ערב, והחל צובר פופולריות ולגיטימיות בקרב הפלסטינים. בשנת 1968, השתלטה תנועת הפת"ח על הארגון. מנהיג ומייסד הפת"ח, יאסר ערפאת, נבחר ליו"ר הוועד הפועל של אש"ף (2/69). בכך הפת"ח הפכה לגורם הדומיננטי ביותר בתנועה הלאומית הפלסטינית.
בוועידת רבאט (10/74) הוכר אש"ף ע"י מדינות ערב כנציג הלגיטימי והבלעדי של העם הפלסטיני. כעבור כחודש, כאשר הוזמן ערפאת לנאום בעצרת הכללית של האו"ם (11/74), מעמדו זה של אש"ף הוכר גם ע"י האו"ם והוא זכה למעמד של משקיף באו"ם. התפתחויות אלו העצימו את יוקרתה וכוחה של הפת"ח. בהצהרת העקרונות (9/93), הכירה גם ישראל באש"ף כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני.
בעקבות הקמת הרשות הפלסטינית (הרש"פ), חזרה חלק מן הנהגת הפת"ח בפזורה (להלן פת"ח "חוץ") לגדה המערבית ורצועת עזה והפת"ח הפכה למפלגת השלטון הדומיננטית ברש"פ לנוכח שליטתה במועצה המחוקקת ובממשלה. לאחר ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת (1/06), איבדה הפת"ח את הדומיננטיות המוחלטת שהייתה לה ברש"פ.