הפקולטה לרפואה וקפיצת המדרגה בגליל תקציר מנהלים

תקציר

​

1. חנוכת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בעיר צפת בטקס רב-רושם בחודש אוקטובר האחרון מעוררת ציפיות רבות שהפקולטה, ומרכז המחקר שצפוי להיכון לצדה, יהיו "מנוף ענק לפיתוח הגליל ולפיתוח מערכת החינוך ומערכת הרפואה בצפון", כמאמר ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו. זהו פרויקט חוצה-ממשלות שראשיתו בעת כהונתו של מר שמעון פרס כשר לפיתוח הנגב והגליל בממשלת שרון, המשכו בממשלת אולמרט, אשר החליטה להקים את הפקולטה לרפואה בעיר צפת, והשקתו בימי הממשלה הנוכחית, תחת הובלתו של המשרד לפיתוח הנגב והגליל בראשות השר סילבן שלום.

2. כדי לממן את הפקולטה, פנתה אוניברסיטת בר-אילן לתורמים יהודים ברחבי העולם ובישראל כדי שיתרמו לפרויקט מאתיים מיליון דולר בסה"כ וישלימו בכך את ההקצאה התקציבית הממשלתית הנוכחית והעתידית שעומדת על סכום דומה. הציפיות הגבוהות שהפרויקט אכן יחולל קפיצת מדרגה בגליל כולו הביאו את התורמים לפתוח את ליבם ואת כיסם. ואכן, בשלב הראשון נרתמו ארבעה תורמים לטובת הקמת המבנה הזמני ותרמו 10 מיליון דולר. תורמים נוספים התחייבו לממן את הקמת מבני הקבע.

3. מטבע הדברים, עיקר תשומת הלב של ממשלת ישראל ושל אוניברסיטת בר-אילן הוקדש בשנה האחרונה לאתגר המורכב של פתיחת שנת הלימודים הראשונה והשלמת המבנה הזמני עד אוקטובר 2011 בלוחות זמנים שאפתניים ביותר.

4. ואולם, מספר תורמים ביקשו להבין מהם התנאים הנדרשים כדי שהפרויקט אכן יחולל את קפיצת המדרגה המקווה בכל אזור הצפון והאם הפרויקט בתצורתו הנוכחית אכן עומד בתנאים אלה. זאת משום שפרויקטים רבים מסוג זה בארץ ובעולם, לא עמדו בציפיות שנתלו בהם ולא הביאו לשינוי בר-קיימא. חלקם הפכו ברבות הימים ל'פילים לבנים' או למתחמים שמנותקים מסביבתם ללא כל השפעה מהותית עליה (פרויקטים כאלה מכונים לעתים 'קתדרלות במדבר'). שתי דוגמאות ידועות הן פארק הידע Sofia Antipolis שבדרום צרפת ו'עיר המדע' Akademgorodok ברוסיה.

מכון ראוּת התבקש לבחון שאלות אלה.

1. קפיצת מדרגה אזורית מוגדרת כשיפור משמעותי בכלל תחומי החיים – כלכלה, חברה וסביבה – שבאה לידי ביטוי בהאצת הצמיחה בהשוואה לממוצע הלאומי עד כדי סגירת הפער באמצעות הגדלת היצע המשרות ושיפור הפריון; באמצעות הגדלת ההכללה, קרי ביכולתם של התושבים להשתתף בצמיחה וליהנות מפירותיה באמצעות שכר גבוה יותר ושיפור באיכות ובהיצע של השירותים הציבוריים; ובאיכות סביבה גבוהה. כתוצאה מכך, האזור הופך למוקד משיכה לאוכלוסיות חדשות ולמקור גאווה לאוכלוסיה המקומית.

2. פרויקטים מסוגה של הפקולטה לרפואה יכולים לייצר קפיצת מדרגה רק במידה ויתפתחו סביבם אשכולות כלכליים – אשכול הוא רשת של עסקים, מוסדות השכלה ומחקר, מרכזי הכשרה מקצועית וארגוני מגזר שלישי המרוכזים במרחב גאוגרפי מוגדר. אשכולות מאפשרים חדשנות ויוצרים הון חברתי באזור. אשכולות מצליחים הם אלה שמחד גיסא מחוברים לנכסים ייחודיים של האזור ומאידך גיסא מזהים שוק גלובלי מתרחב וצומח. בארצות הברית לדוגמה רוב שוק הביו-טכנולוגיה מרוכז סביב תשעה אשכולות מרכזיים, כשבתי ספר לרפואה הם מרכיב מרכזי בהם.

3. מניתוח התוכניות הקיימות ומשיחות שקיימנו עולה שהפקולטה לרפואה כשלעצמה לא תביא לקפיצת מדרגה בגליל, ואף לא בעיר צפת, ללא שורה של צעדים משלימים שיש בהם כדי לחבר את הפרויקט לאזור ולצרכי האוכלוסיה המתגוררת בו וליצור אשכול כלכלי. מחקרים מהארץ ומהעולם מדגישים את חשיבות הצעדים הבאים:

• שיתוף פעולה הדוק עם המנהיגות המקומית בעיצוב הפרויקט;

• השקעה בהון אנושי רלוונטי באזור כדי שיוכל להשתלב בפרויקט וליהנות מפירותיו;

• חיבור הפרויקט למרכזים העירוניים ככל שניתן; 

• עידוד הכלכלה באזור לדוגמה באמצעות העדפה זמנית של קבלנים מקומיים;

• קביעת מדדי ביצוע ומעקב (Key Performance Indicators - KPIs) שמתייחסים לכלל ההשפעות החיצוניות המקוות בכל האזור, תוך דגש לטווח ההשפעה של הפרויקט;

1. אין ספק שהפקולטה לרפואה עשויה ליצור מודל ייחודי ברמה העולמית מבחינת החזון שמגולם בה לחולל שינוי באזור פריפריאלי וגם באופן היישום שלה. ואולם, התנאי לכך הוא שתורחב נקודת המבט מהכשרה רפואית בלבד לקידום תפיסת בריאות באזור.

2. למה בריאות? מיקוד בתחום הבריאות כעוגן לגליל יש פוטנציאל הכללה רב. הפערים הכלכליים והחברתיים בין הגליל לבין מרכז הארץ ובתוך הגליל באים לידי ביטוי בתחום הבריאות בנתונים כגון תוחלת חיים, זמינות של רופאים, וכד'. ההתמקדות הצפויה של הפקולטה ברפואת הקהילה עשויה לצמצם פערים בנגישות לשירותי הרפואה, וחינוך לאורח חיים בריא עשוי להוריד את שיעורי התחלואה באזור. בנוסף, פיתוח תחום הבריאות מאפשר גיוון תעסוקתי רחב, ורלוונטי במיוחד לבני החברה הערבית בגליל.

3. כדי שהפרויקט יחולל שינוי בגליל כולו, נדרשת פעולה של הממשלה ושל נציגי הרשויות המקומיות, בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן, להגדרת הפקולטה לרפואה בצפת, כחלק ממאמץ לאומי ליצירת אשכול בריאות, בדגש על יצירת מנועי צמיחה המבוססים על תחומי הביו-רפואה ותחומי ה-Wellness.

4. אשכול הבריאות יתבסס בתחילה על שני מוקדים של מדע, רפואה השכלה, חינוך ותעסוקה בגליל המזרחי ובגליל המערבי. בכל מוקד יהיו מרכז רפואי (בתי החולים זיו-פורייה והפקולטה לרפואה במוקד המזרחי ובי"ח נהריה במערב), מרכז מו"פ והייטק, מכללה אחת או שתיים (מכללת עכו בגליל מערבי, ומכללת צפת ותל-חי בגליל מזרחי) וגם בית ספר תיכון אזורי מדעי מוביל (במתכונת בית הספר התיכון למדעים ואומנויות בירושלים);

בשני האזורים הללו, יש לתת דגש מיוחד לשני המוקדים העירוניים בצפת ובנהריה:

• יש לחזק באופן מידי את התשתיות החברתיות והפיזיות של העיר צפת באמצעות יצירת חיבור משמעותי בין מבנה הקבע של הפקולטה לעיר ושילוב הסטודנטים במרקם החיים העירוני בבתי הספר ובמתנ"סים;

• יש לפעול להשארת סטודנטים בקרבת העיר נהריה שבית החולים שלה יארח אחוז ניכר מהלימודים הקליניים. בטווח הבינוני והארוך יש לבחון כיצד לחבר בין המומחיות האזורית בתחומי ההנדסה וה-wellness ובין נושא הרפואה.

1. בנוסף, יש לפעול לקידום המהלכים הבאים:

• לשדרג את תשתיות הרפואה הבסיסיות בגליל על בסיס ההמלצות המוצגות בדו"חות עבר דוגמת דו"ח הועדה לנושא הפערים במערכת הבריאות בין המרכז לפריפריה, ולפעול לשדרוג בתי החולים במתכונת שיוצרת שינוי משמעותי כבר בשנים הקרובות;

• ככל האפשר, לשאוף לחיבור מערכתי בין מוסדות הפקולטה לבין המכללות האזוריות באמצעות עידוד התמחויות של המכללות בתחומים פרה-רפואיים כגון סיעוד, פיזיותרפיה, תזונאות, רוקחות, באמצעות שיתוף בתשתיות, במתקנים, מעונות משותפים, תכניות לימודים משלימות ובאמצעות תמרוץ מרצים מהפקולטה ללמד במכללות האזוריות;

• להעמיד כיעד את שיפור החינוך למדעים בצפון על מנת לספק לתלמידי האזור את הכלים והיכולות להשתלבות עתידית באשכולות הכלכליים שיווצרו בו;

• לחזק מהלכים קיימים לחיבור בין הפקולטה לרפואה למוסדות המו"פ המקומיים בדגש על מיג"ל על מנת לקדם התמחות ייחודית בתחום הביו-רפואה, באמצעות נוהל סיוע לחברות;

• להקים פורום לפיתוח אזורי שיכלול את פורום ראשי הרשויות של הגליל המזרחי, אוניברסיטת בר-אילן והפקולטה לרפואה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. במקביל יש להקים פורום דומה בגליל המערבי על בסיס תשתיות קיימות. פורום זה צריך להוביל את הגדרת מדדי ההצלחה של הפרוייקט (KPIs) על בסיס עקרונות המדידה המוצעים בעבודה זו.

1. בהינתן שיתקבלו המלצות אלה, וככל שיש כוונה להשקיע סכומי כסף נכבדים בפרויקט, אנו סבורים כי נכון יהיה לקדם את הפרויקטים הבאים (הרעיונות להלן הם דוגמאות שמקורן במפגשים וסדנאות עבודה עם עשרות מומחים ובעלי עניין באזור):

• הקמת מרכז לסימולציה רפואית המתמחה בתחום רפואת חירום שיאפשר לימודי רפואה במתכונת חדשנית. מוצע כי המרכז יפתח התמחות בנושא רפואת חירום, לאור האתגר הביטחוני בגבול הצפון והקירבה לבסיסי צה"ל, ויהווה מרכז מקצועי ייחודי ברמה הבין לאומית;

• הקמת בית ספר תיכון מדעי מוביל בצפת ובנהריה שייהנה מהסמיכות למוסדות האקדמיים ויתפקד כתיכון על-אזורי מצטיין.

• הקמת רשות מחקר אזורית שתעודד רופאים וחוקרים באזור לבצע מחקרים על בסיס איגום התשתיות הקיימות בבתי החולים באזור בדגש על צרכי האוכלוסיה בגליל. פרויקט זה כבר מקודם על ידי מיג"ל והמשרד לפיתוח הנגב והגליל;

• הקמת קרן השקעות אזורית לממשלה ולמגזר הפרטי שתתמקד ביזמות ובמו"פ בתחומי הבריאות והרפואה בגליל בהובלת המשרד לפיתוח הנגב והגליל;

• הקמת מרכז מיקום מחדש (רה לוקיישן) מתמחה שיהווה כתובת לא רק לסטודנטים שיעברו צפונה, אלא גם לאנשי סגל, יזמים עסקיים וכל אוכלוסייה שתבחר לעבור לאזור.