הפסקת האש – לא סוף הסיפור

בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701, הצדדים נקראים להפסקת אש שלאחריה תסיג ישראל את כוחותיה מדרום לבנון וצבא לבנון ויוניפי"ל יתפרשו במקומם. ההחלטה קוראת לישראל וללבנון להגיע לפתרון ארוך טווח במועד מאוחר יותר.

​

מכון ראות מתריע כי בין כניסתה לתוקף של הפסקת האש ועד יציאתו של צה"ל מדרום לבנון, עלול החזבאללה לפעול לשם סיכול הסדר כולל ועיקור מתוכן של אותם הסעיפים בהחלטה 1701 אשר אינם לרוחו של הארגון.

​

מה הסוגיה?

​

• לפי החלטה 1701, נסיגת ישראל ופריסת צבא לבנון ויוניפי"ל בדרום המדינה יהיו בבחינת השלב הראשון, ולא יותנו בהגעה להסדר כולל.

​

• ההחלטה מסתפקת בקריאה ללבנון ולישראל להגיע לפתרון ארוך טווח במועד מאוחר יותר (להלן "השלב השני") שיתבסס על עקרונות כגון: פירוז דרום לבנון; יישום החלטה 1559 הכוללת את פירוק הארגונים החמושים מנשקם; ומניעת אספקת נשק לחזבאללה מגורמים שלישיים.

​

• בין כניסתה של הפסקת האש לתוקף ועד נסיגת צה"ל מדרום לבנון, תהיה "תקופת ביניים" המוערכת ע"י גורמים מדינים בין שבוע לעשרה הימים (ר' דבריו של מזכיר האו"ם למזה"ת דה סוטו,הארץ, 13/8).

​

• מדברי נסראללה (אל-ג'זירה, 13/8) משתמע כי מחויבותו של החזבאללה להפסקת האש ב"תקופת הביניים" נוגעת להפסקת הירי אל שטחה של ישראל ולא לפעולות נגד כוחות צה"ל על אדמת לבנון.