המשט לעזה: איך קרסה חומת האש המדינית של ישראל?

תקציר

​

מבוא ורקע

​

1. בבוקר  יום שני, ה- 31 לחודש מאי, 2010, פשטו כוחות שייטת 13 של חיל הים על שש ספינות שהיו בדרכן לעזה והרכיבו משט בין-לאומי שמטרתו, על-פי מארגניו, לפרוץ את הסגר הישראלי על עזה (להלן 'המשט').

2. משט זה היה הרביעי במספר במסגרת קמפיין 'עורק החיים' שמטרתו להסיר את 'המצור' והסגר הישראלי מעל עזה. במשטים או השיירות הקודמים הצליחה ישראל להימנע מעימות צבאי, והצליחה להביא את הספינות לאשדוד או לאל עריש או אפשרה להן להיכנס לעזה. גם במשט הנוכחי, ההשתלטות על חמש ספינות עברה ללא תקלה.

3. על הספינה השישית, המאווי-מרמרה, התפתחה תקרית חמורה שבמהלכה הותקפו חיילי השייטת בסכינים ובאלות ואף באש חיה בידי אנשי ארגון ה- IHH (ר' להלן). תשעה לוחמים ישראלים נפצעו באירוע, ותשעה פעילים טורקיים נהרגו.

4. באירועי המשט קרסה חומת האש המדינית של ישראל והיו לו השלכות מוחשיות מבחינת הביטחון ומדיניות החוץ של ישראל: נוצר גל של מחאות נגד ישראל ברחבי העולם; ישראל נאלצה לשנות את מדיניותה סביב עזה בנסיבות שנתפסו ככניעה לכוח; גברו המאמצים להחרים את ישראל ונגרם גל מתוקשר של ביטולי הופעות של אמנים מובילים מחו"ל; כוננו מספר ועדות חקירה בין-לאומיות, אשר קוראות תגר על מערכת המשפט הישראלית ומוסיפות לשחיקה ההדרגתית במעמדה; חוזקה הזיקה בין הערבים אזרחי ישראל למערך ההתנגדות ולרשת הדה-לגיטימציה; והאירוע נוצל על-ידי טורקיה להעמקת המשבר עם ישראל.

5. לאחר המשט החליטה ממשלת ישראל על הקמת מספר ועדות חקירה. האחת, בראשות האלוף במילואים גיורא איילנד, בדקה את הדרג הצבאי ופרסמה כבר את מסקנותיה בדוח מקיף שחשף מספר נקודות בעייתיות בהתנהלות המבצעית והמודיעינית.  השנייה, בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, תפעל כוועדת חקירה ממלכתית ואמורה לדון בהיבטים של המשפטי הבין-לאומי הקשורים למשט ובכלל זה בחוקיות הסגר על עזה. גם מבקר המדינה אמור לומר את דברו. המנדט של שתי הוועדות מצביע על כך שהאירוע נתפס ככזה שנובע מהתלכדות של כשלים טכניים-מבצעיים או מדיניים-טקטיים, והן מתמקדות בבחינת הסבירות של ההחלטות והפעולות של מקבלי ההחלטות השונים על בסיס החוקים, התקנות, הנהלים והפקודות הקיימים.

6. לאחר פרסום המנדט של ועדות החקירה, החליט מכון ראוּת  להציע תחקיר משלו אודות המשט, וזאת במתודולוגיה של ניתוח מדיניות מערכתי ועל בסיס המסגרת התפיסתית להתמודדות עם אתגר הדה-לגיטימציה שפרסם המכון תחת הכותרת: "אתגר הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל: יצירת חומת אש מדינית". מטרת התחקיר היא לתרום להבנת משמעויות האירוע מבחינה תפיסתית ולהציע עקרונות פעולה למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

7. מכון ראוּת  רואה במסמך זה תחילתו של תהליך פיתוח ידע בשיתוף הציבור אודות האירוע ומשמעויותיו, וכן אודות המסקנות וההמלצות הנגזרות ממנו. ולכן, בכוונתנו לשתף בתהליך התחקור גורמים נוספים בציבור באמצעות הזמנתם להתייחס לתחקיר זה.

8. ​