Content Type
דו"ח הארגונים
דו"ח חדש של מכון ראות בשיתוף משפחת רודרמן ממפה את אתגרי יהדות ארצות הברית והתפוצות והקשר עם ישראל
פתיחה
מסמך זה נכתב על ידי קרן משפחת רודרמן ומכון ראות. במסגרת פעילות הקרן לחיזוק היחסים בין ישראל ליהדות העולם ערכה הקרן ב־ 27 ביולי 2021 אירוע וירטואלי בשיתוף עם קואליציית העמיות שהקים מכון ראות, תחת הכותרת "מיפוי אתגרי יהדות ארה"ב והתפוצות והקשר עם ישראל". מסמך זה מסכם את הרעיונות המרכזיים, התובנות וההמלצות שעלו בכנס ומשלב סקירת ספרות ותקשורת, כדי לבסס במקורות את הרעיונות שהועלו ולהעשירם.
מערכת היחסים בין ישראל ליהדות העולם בעת הנוכחית מושפעת ממגמות שונות וסותרות. בעוד שהמגמות הדומיננטיות מעודדות התרחקות בין הצדדים הנדונים, מתחזקות מגמות שמעודדות התקרבות. תהליך ההתרחקות בין ישראל ליהדות העולם ובעיקר ההתרחקות מיהדות ארצות הברית, הוא תוצאה של תהליכים שונים שמתרחשים בו־זמנית בישראל ובתפוצות:
- בהכללה, בצד הישראלי חל פיחות בהרגשת השייכות של ישראלים רבים ליהודים שחיים מחוץ לישראל, ותפיסת הזהות היהודית הופכת בהדרגה ללאומית יותר. העמדות הללו מועצמות בשל חוסר הידע בנוגע לחיים היהודיים מחוץ לישראל.
- במקביל, בצד האמריקאי, במיוחד במעגלים הליברליים והפרוגרסיביים הצעירים, הופכת ישראל לגורם מקטב לנוכח סוגיות הנוגעות למדיניות הבטחונית־מדינית של ישראל ולסוגיות בנושאי דת ומדינה. היחס כלפי ישראל מושפע במידה רבה מאתגרי הזהות של היהודים האמריקאים, אשר מערערים גם את הממסד היהודי במדינה ומואצים בשל גורמים שונים כגון פער בין־דורי וסוגיות כלכליות וחברתיות.
מערכת היחסים הנוכחית מלאת סתירות ומתחים, וכיום ניתן לזהות התנגשות ממשית של פרדיגמות תפיסתיות. אנחנו מזהים כיום שתי תפיסות מתנגשות: האחת נובעת משינויים במאזן הכוחות הפוליטיים והכלכליים; והאחרת נובעת משינויים ערכיים וחברתיים בישראל ובתפוצות. ערעור על מספר הנחות העבודה של מערכת היחסים בין ישראל ליהדות העולם, אשר נסקרות במסמך, מרחיב את הפער התודעתי והרגשי, יוצר תחושת ניכור ההדדית וקורא תיגר על המרכזיות של ישראל בעולם היהודי.
על אף האמור לעיל, בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מסוימת בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל בנושא חיזוק הקשר בין ישראל עם יהדות העולם. עשרות ארגונים מקרב החברה האזרחית והפילנתרופיה המחויבת החלו הניע שינוי חברתי עמוק שעשויות להיות לו בתוך מספר שנים השלכות רבות־משמעות על תפיסת השייכות בחברה היהודית בישראל. בין השאר, תכניות לימוד על העולם היהודי מיושמות היום במאות בתי ספר בחינוך הפורמלי ובאקדמיה; רוב תנועות הנוער הציוניות בישראל כוללות היום גם פעילות של עמיות; לימודי עמיות משולבים גם בקורסים ובהכשרות לבכירים בשירות המדינה.
בשנים האחרונות גברו קולות אידאולוגיים בישראל המאתגרים את הניסיון לחבר את החברה הישראלית ליהודי ארצות הברית, לרוב על רקע הטענה שמדובר בניסיון לדחוק את מעמד האורתודוקסיה בישראל ואף להציב אתגר בפני הציונות. להערכת כותבי מסמך זה תגובות אלה הן במידה רבה ריאקציה למהפכה התודעתית ה'זוחלת' בנוגע לקשר עם יהדות העולם. כך או כך, נדמה שמערכת היחסים בין ישראל ליהדות העולם עולה סוף סוף, גם אם טיפין טיפין, על סדר היום של הציבוריות הישראלית.
מערכת היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות מלאה באתגרים מורכבים אך גם בהזדמנויות יקרות ערך. יש לנקוט עמדה פעילה מתוך הבנה עמוקה של המגמות, לצד התמקדות בזירות שבהן ניתן להשפיע ולשנות. זהו אינטרס יהודי־ישראלי עליון לחזק את המגמות המעודדות התקרבות, שכן הקשר עם יהדות ארצות הברית הרה גורל לביטחון הלאומי של ישראל ולעתידו של העם היהודי.
ללא הכרה בחשיבות יחסים אלה, עלול הפער הנוכחי בין קהלים רחבים מקרב יהדות ארצות הברית למדינת ישראל לשחוק את ההצדקה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי כולו, שהיא הבסיס ללגיטימציה הבין־לאומית שלה. המשבר עשוי לפגוע בעוצמה הרכה של ישראל וביחסים המיוחדים שלה עם ארצות הברית. תפוצה יהודית משגשגת שמקיימת מערכת יחסים הדוקה עם ישראל היא יתרון אסטרטגי, דיפלומטי, מדיני וכלכלי ברור ומוכח.
האתוס המכונן של מדינת ישראל, כפי שמופיע בבהירות במגילת העצמאות, הוא להיות מדינת הלאום של העם היהודי. כדי לממש אותו יש לנקוט במספר צעדים; בטווח הקצר חשוב להכיר בקשר בין ישראל לתפוצות כנושא של ביטחון לאומי, יש להקצות משאבים משמעותיים שיתמקדו בתחומי החינוך, בניית המנהיגות ועיצוב מחדש של היחסים עם התפוצות. בטווח הארוך חשוב לפעול בנתיבים שישנו את התפיסה הישראלית ליהדות התפוצות באופן עמוק. יש לפעול ליצירת מדיניות סדורה במשרדי הממשלה ובמוסדות ציבור כך שינקטו עמדה פעילה בקשר עם התפוצות. יש לעורר מודעות ציבורית רחבה דרך יצירת 'מרחב ציבורי שוחר עמיות' ולפעול כדי שמנגנוני הסללת הזהות בחינוך הפורמלי והלא־ פורמלי ישקפו רצף פדגוגי של תכנים שמעודדים חיבור ישראלי ליהדות העולם ויתבססו על התפיסה של ציונות מבוססת עמיות.
מבנה הדו"ח
פרק 1: מדינת ישראל - האתגרים של חיזוק ושמירת הקשר עם יהדות העולם
שוליות הנושא
המישור הדתי ־ פוליטי
המישור המדיני
שחיקת מעמד המנהיגות הישראלית ביחס לקשר עם התפוצות
פרק 2: יהדות ארצות הברית והתפוצות - האתגרים של חיזוק ושמירת הקשר עם ישראל
זהות יהודית
הקשר עם ישראל
פרק 3: התנגשות הפרדיגמות
שינוי במאזן הכוחות ובכללי המשחק
התנגשות של ערכים והשקפות
פרק 4: ההזדמנויות שעולות מתוך המשבר הנוכחי בין ישראל ליהדות ארצות הברית והעולם
פרק 5: המלצות לחיזוק מערכת היחסים בין ישראל ליהדות ארצות הברית והעולם
יחסי ישראל והתפוצות כעוגן במרחב הציבורי
יצירת תודעה של שייכות וקשר ליהודי ארצות הברית והעולם היהודי
תכניות מנהיגות והתמקצעות של השדה
בנייה מחדש של המרכז החברתי של יהדות ארצות הברית