בוחרים בעם - פאנל פוליטי לקראת בחירות 2022

לקראת הבחירות הקרבות, קיימו קואליציית העמיות, קרן משפחת רודרמן, מכון ראות ואנו - מוזיאון העם היהודי, פאנל פוליטי בהשתתפות נציגי המפלגות המרכזיות, בנושא 'הקשר בין ישראל ויהדות התפוצות' וכיצד מתכוונת כל מפלגה לממש את תפקידה של ישראל כבית הלאומי של העם היהודי לאחר הקמת הממשלה החדשה.

בין המשתתפים, סגן שר החוץ עידן רול ('יש עתיד'), ח"כ אלון טל ('המחנה הממלכתי'), ח"כ גלעד קריב ('העבודה'), ח"כ שרון רופא אופיר ('ישראל ביתנו'), ח"כ יום טוב כלפון ('הבית היהודי'), ח"כ מיכל רוזין ('מרצ') והמועמד לכנסת אוהד טל ('הציונות הדתית'). 

הכינוס שהתקיים ב-19/10 הוא בהמשך לכינוס דומה שהתקיים וירטואלית במרץ 2021 לפני מערכת הבחירות הקודמת. אירוע זה היווה ציון דרך חשוב ומשמעותי ביכולת לקדם ולפתח הבנה משותפת בקרב החברה הישראלית, ולהדגשת חשיבות הקשר שבין מדינת ישראל לבין יהדות העולם. אחת ממטרותיהן המרכזיות של הארגונים העומדים מאחורי הכנס, היא העלאת נושא הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות על סדר היום הציבורי, התקשורתי והפוליטי, מתוך הבנה שקשר חזק ויציב בין ישראל ליהדות העולם הוא בעל חשיבות עליונה לביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל ולשימור מעמדה כמדינת הלאום של העם היהודי, לצד חיזוקם של יהודי כל העולם והגברת הסולידריות היהודית.

לחצו כאן על מנת לצפות בהקלטה של הדיון בפאנל

סגן שר החוץ עידן רול ('יש עתיד') ציין: "צריך לאפשר פלורליזם יהודי, לרבות מתווה הכותל וכן צריך לטפל בסוגיות ליברליות אחרות כמו זכויות קהילת הלהט"ב. הערבוב הזה שעושים באיחוד מאבקים של מיעוטים בקהל הוא לא נכון וגם לתפיסת יש עתיד הוא אינו נכון. מרביתם מזדהים פחות עם ישראל מכיוון שהזהות היהודית משתנה. הקולות הביקורתיים הם מיעוט."

ח"כ מיכל רוזין ('מרצ') התייחסה לשאלה, האם הייעוד של מדינת ישראל הוא להיות הבית הלאומי של העם היהודי, והתייחסה ליחס של צעירי התפוצות למדינת ישראל נוכח הסכסוך הישראלי-פלשתיני-  "הצעירים האלה לא גאים בשיוך שלהם למדינת ישראל" ולשאלה מה יש לעשות בנושא ענתה-  "יש לסיים את הכיבוש."

ח"כ גלעד קריב ('העבודה') השיב לשאלה, האם הייעוד של מדינת ישראל הוא להיות הבית הלאומי של העם היהודי: "אנחנו לעולם לא נסכים להיות יהודים סוג ב' במדינת העם היהודי. אני חושב שיש ליהדות האורתודוקסית תפקיד חשוב, אבל אני לא מוכן לתת לה מעמד בלעדי, ולכן, אנחנו לעולם לא נוותר על הרעיון הציוני הבסיסי שכולל את כלל זרמי היהדות, ובתוך זה, היהדות החילונית והיהדות הלא מזוהה מבחינה דתית שצריכות לקבל לא רק הכרה מלאה אלא גם נתח אמיתי בתוך העוגה."

ח"כ שרון רופא אופיר ('ישראל ביתנו'): "לבחון את האפשרות שאולי יהודים וישראלים החיים בתפוצות יוכלו להצביע בבחירות ויהיו מעורבים."

ח"כ יום טוב כלפון ('הבית היהודי'): "ליהדות התפוצות יש עוד בעיות חוץ ממתווה הכותל וחוץ מהשאלה של רפורמים או לא.. הבעיה מספר אחת של יהודי התפוצות זו התבוללות שהם יחדלו להיות יהודים והם כבר לא יהיו חלק מהמועדון הזה, מהעם היהודי, ובזה מדינת ישראל חייבת להשקיע במאבק מול ההתבוללות בקרב יהודי התפוצות."

ח"כ אלון טל ('המחנה הממלכתי'): "הייתי מוותר על כל שליחי העלייה כי היום באמצעות האינטרנט אפשר לעשות הכול. אני דואג בעיקר לדור הצעיר שחלקם הגדול כבר לא הולך לחינוך יהודי ואין להם שום בסיס שאפשר באמת לנצל כדי לחזק את הקשר."

אוהד טל (מועמד לכנסת מטעם 'הציונות הדתית'): "אנחנו חושבים שבכותל המערבי כל יהודי צריך להרגיש בבית. צריך לנסות לעבוד ביחד ולהגיע להסכמות ולמצוא דרך שכל אחד ואחת ירגישו בכותל בבית."

רן שישון, מנכ"ל מכון ראות: "לקשר בין מדינת היהודים לעולם היהודי משמעויות רבות עבור עבור הביטחון הלאומי של ישראל, ועם זאת, הוא לא נמצא על סדר היום הלאומי. אנחנו מקווים שהאירוע הזה מלמד על שינוי גישה במנהיגות הישראלית. קשת רחבה ומייצגת של מפלגות נותנות מקום מרכזי יותר במצע הפוליטי שלהן לקשר עם התפוצות, ומוכנות להתעמת אחת עם השנייה בנוגע למידת המחוייבות של כל מפלגה לנושא. אנחנו מצפים מהכנסת ומהממשלה הבאות לפעול על מנת לשנות באופן עמוק את מערכת היחסים בין ישראל ליהדות העולם ולהפנים את החשיבות האסטרטגית של מערכת היחסים הזו."

שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן: "הבחירות הקרבות לכנסת ה-25 מקנות לנו אזרחי מדינת ישראל, הזדמנות לבקש מנבחרי הציבור שלנו התייחסות לסוגיות הבוערות והמהותיות ביותר שהמדינה, ועם היהודי, מתמודדים עימם כיום. לצד אתגרי הביטחון, הבריאות, הכלכלה והרווחה, יש להתייחס גם בכובד ראש לסוגיית הקשר של ישראל עם יהדות התפוצות, אשר מהווים נכס אסטרטגי קריטי לביטחון הלאומי של ישראל. בעוד שבעבר המדינה נשענה על תמיכתם של יהודי העולם החל מהקמתה, כיום המשוואה השתנתה - מדינת ישראל חזקה ואיתנה, בעוד שברחבי העולם יהודים מתמודדים עם אתגרים וקשיים משמעותיים, לצד גל אנטישמיות חסר תקדים המכה ברחבי העולם."