ביטחון לאומי
Content Type
10-02-2021
אתגר הבחירות הפלסטיניות
מבט מערכתי
תקציר מנהלים
הכרזתו של נשיא הרשות הפלסטינית (הרש"פ) ויו"ר אש"ף אבו-מאזן (מחמוד עבאס) על עריכת בחירות למועצה המחוקקת של הרש"פ, לנשיאות הרש"פ ולמועצה הלאומית הפלסטינית של אש"ף הכניסה את המערכת הפלסטינית לסחרור ועשויה להפשיר את הקיפאון שאחז בסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנים האחרונות. אף כי בשלב זה נותרות מספר רב של שאלות ללא מענה, ישראל צריכה לגבש את עמדתה ביחס למספר סוגיות סביב הבחירות, אשר עשויות ליצור מתח עם הממשל החדש בוושינגטון. מטרת מסמך זה היא לנתח ולמפות את הסוגיות המרכזיות הקשורות לבחירות הפלסטיניות, אשר יש להן השפעה על ישראל.
מטרתו המרכזית של המהלך של אבו-מאזן הייתה ודאי להשיג נקודות זכות אצל הממשל החדש בוושינגטון, אולם בכך הוא גם הצליח לשוב ולהכתיב את סדר היום המדיני ולחלץ את הפלסטינים ממרתפי חוסר הרלוונטיות המדינית, בהם היו כלואים מזה מספר שנים.
במבט ראשון, נראה שהבחירות מהוות סיכון פוליטי גדול עבור פת"ח ועבור אבו-מאזן אישית; ראשית, פת"ח כבר ספג מפלה בקלפיות בבחירות למועצה המחוקקת ב- 2006, אותן ניצחה החמאס. אבו מאזן מאותגר גם מתוך תנועתו על ידי מוחמד דחלאן ומרוואן ברגותי וכל זאת על רקע מחאה ציבורית שהולכת ותופסת תאוצה נגד שלטונו רב השנים.
אולם, הסיכון שלוקח אבו-מאזן 'מגודר' וקיימים מנגנונים שיאפשרו לו ולפת"ח לשלוט בפועל בגדה המערבית גם אם לא ינצחו בבחירות. בראש ובראשונה אבו-מאזן הוביל בחודשים האחרונים 'רפורמה' משפטית אשר משמעותה היא שתוצאות הבחירות טעונות אישור של ערכאה משפטית חדשה, שהוא שולט בה בפועל. בצד זאת, הפת"ח מנסים לגבש במאמצים קדחתניים רשימה משותפת עם שאר הפלגים הפלסטיניים, שבפועל תבטיח מראש את תוצאות הבחירות. לבסוף, השליטה באש"ף היא קלף הג'וקר של אבו-מאזן, משום שהרש"פ נתפסת ככפופה לאש"ף ושם הוא ימשיך לשלוט, שכן לא קיימת להערכתנו אפשרות סבירה לקיום הבחירות גם למועצה הלאומית של אש"ף, בקרב כלל הפלסטינים שמפוזרים במספר מדינות במזרח התיכון.
יחד עם זאת, ההכרזה על הבחירות מצד אבו-מאזן אינה מהלך נטול סיכון. אבו מאזן עשוי להחליט שלא להתמודד בבחירות לנשיאות אם ירגיש שחישוביו לעיל היו מוטעים, או בשל מצב בריאותו. במקרה זה הקלפים ייטרפו מחדש עבור כלל השחקנים, כולל ישראל.
כך למשל, אף כי נדמה שאבו-מאזן קיווה להביך את תנועת החמאס בהצהרתו על הבחירות, בשלב זה נראה שהתנועה רואה בבחירות הזדמנות לשפר את מעמדה בקרב הפלסטינים, כמו גם את מעמדה האיזורי והבין-לאומי, גם אם טרם החליטה אם תשתתף בבחירות בצורה ישירה.
כמו אבו מאזן, סביר שגם תנועת החמאס תקבל את תוצאות הבחירות רק אם הן יהיו לרוחה. החמאס השתלטה על עזה בכח ולא סביר שהיא 'תתנדב' לפרק את כוחות השיטור ומנגנוני השלטון שלה ולהעביר אותם לרש"פ אם תפסיד בבחירות.
הבחירות הפלסטיניות מעוררות התרגשות יוצאת דופן בדוחא ובאנקרה – קטאר כבר הודיעה שתגדיל השנה את המימון לחמאס לאחר ההכרזה על הבחירות הפלסטיניות, והיא מעלה את הפרופיל התקשורתי של תמיכתה ברצועת עזה באופן שמחזק את תנועת החמאס ברצועה. טורקיה, שנדמה שבשלב מסויים הייתה מוכנה לשקול את דרישתה של ישראל להפסיק לאפשר לחמאס לפעול משטחה בתמורה לנרמול מחודש של היחסים ביניהן, צפויה כעת לחזור לחבק את החמאס לנוכח האפשרות הסבירה שתנצח בבחירות.
בישראל צריכה להידלק נורה אדומה מתקדים החות'ים: שאלת היחס של הממשל האמריקאי לתנועת החמאס תתחדד לנוכח הבחירות. לאחרונה החליט ממשל ביידן לבטל את הסיווג של החות'ים, נאמניה של טהרן בתימן, כארגון טרור, על מנת שיוכל להתנהל מולם. בהקשר הנכחי, החלטה זו צריכה להדליק נורת אזהרה בירושלים. מצד אחד, תנועת החמאס מוגדרת כרגע בארה"ב כארגון טרור, אולם ממשל ביידן יתקשה לשמור על גישתו זו אם החמאס תשוב ותנצח בבחירות דמוקרטיות שהממשל מעודד.
סוגיות ההצבעה בירושלים והשתתפות החמאס בבחירות, מטילות לפתחה של ישראל החלטות קשות שעלולות להביא אותה למסלול התנגשות עם ממשל ביידן. ישראל חוששת לפגיעה בריבונות ולשחיקה בהישג ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל אם תאפשר את הבחירות במזרח ירושלים, ובוודאי שישראל חוששת מההשלכות של ניצחון החמאס; בה בעת ישראל תסתכן בכך שהאשמה לביטול הבחירות תיפול על כתפיה אם תסכל את הבחירות בירושלים או את השתתפות החמאס.
למהלך הפלסטיני עשויות להיות השלכות על מהלכי בית הדין בהאג;אבו-מאזן קבע שהבחירות הן למועצה המחוקקת של מדינת פלסטין, ולא של הרש"פ. השדרוג הפלסטיני 'העצמי' למעמד של מדינה נערך בהקשר של ניסיון ארוך שנים לקדם עצמאות פלסטינית בצורה חד-צדדית, אשר עמד בלב ההחלטה של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג לחקור את ישראל בגין פשעי מלחמה.
ניסיון לתאם עמדות עם הממשל החדש בוושינגטון הוא בבחינת חובה מצד ישראל, ומכון ראות ממליץ על אימוץ העמדות הבאות מולו:
יש להבחין בין הריבונות הישראלית בירושלים, לבין מעמדה של האוכלוסייה המזרח ירושלמית, שתופסת את עצמה כפלסטינית לכל דבר. אנו מציעים שעמדת ישראל תהיה לאפשר לתושבי מזרח ירושלים להצביע בקלפיות שיוצבו בעיירה אבו-דיס אשר מעבר לגדר ההפרדה, או 'להתעקש' על הצבעה אלקטרונית מהבית.
הממשלה הפלסטינית הנבחרת תהיה מחוייבת לשלוש הדרישות של הקווארטט: הכרה בישראל, הפסקת האלימות בגדה והכרה בהסכמים הקיימים. בהקשר זה, השינוי החקיקתי שהוביל אבו-מאזן לקראת הבחירות מפר את הסכמי אוסלו, שכן הוא מאפשר גם לגופים שאינם מחוייבים להסכמים עליהם חתם אש"ף לרוץ בבחירות.
לחילופין, ייתכן ותיווצר הזדמנות win win עבור ישראל, ארה"ב וגם סעודה ליישם 'טרייד-אוף' בין הצבעה בירושלים, לבין נורמליזציה עם סעודיה. ייתכן וסעודיה תסכים לנרמל את יחסיה עם ישראל תמורת הישג מדיני שתיתן לה ישראל, בדמות מתן אפשרות הצבעת פלסטינים במזרח ירושלים. במקרה כזה, גם ממשל ביידן עשוי לשמוח להתפאר בהישג במדיניות החוץ האיזורית שלו. ישראל צריכה לדרוש במצב כזה חזרה על המחוייבות האמריקאית בצורה פומבית להכרה בירושלים כבירת ישראל.