אמנה חדשה בין ישראל והעולם היהודי

רקע והקדמה

1. מסמך זה מציע מסגרת תפיסתית לעתיד היחסים בין ישראל והעולם היהודי. המסמך מתאר את 'האמנה הישנה' – האתוס והיסודות ההיסטוריים עליהם נשענו היחסים – ומנתח את השינויים אשר התרחשו בעשורים האחרונים אשר גרמו להתרחקות הולכת וגוברת בין שתי הקהילות.   

2. בנוסף, המסמך מציע עקרונות והנחיות ליצירתה של 'אמנה חדשה'. אמנה זו תדרוש התאמה אידאולוגית מצד הציונות והתמקדות מחודשת של הצדדים בנושאים שטומנים בחובם הזדמנות לשותפות משמעותית ואפקטיבית. כמו כן, הוא מפרט את תהליך ההסתגלות שעל התנועה הציונית, מדינת ישראל והחברה הישראלית לעבור בכדי לשרת את האמנה החדשה.

3. תרומתו הייחודית של פרויקט זה נובעת מהצגת נקודת המבט הציונית והישראלית, שנעדרה מהשיח בנושא זה בשנים האחרונות.

4. דחיפותו של הנושא נובעת מפערי הציפיות בין ישראל והקהילות בתפוצה, הגורמים למתח וחיכוך; מהקשיים הפיננסיים, המבניים והפוליטיים של מוסדות יהודיים בישראל ובתפוצות; מקשיים בחיבור בין הדורות הצעירים של העם היהודי לבין ישראל; ובהתקפה על הלגיטימיות של מדינת ישראל בשנים האחרונות. 

​

'האמנה הישנה' בין ישראל ליהדות התפוצות

1. מערכת היחסים בין ישראל ויהדות התפוצות התבססה על 'אמנה' בלתי כתובה, שמקורה בציונות הקלאסית ושעוצבה על ידי השואה ונס לידתה מחדש של מדינת ישראל. האמנה יצרה ערכים, סדרי עדיפויות, דפוסי התנהגות, הנחות עבודה ומוסדות, שעיצבו את מערכת היחסים בדורות האחרונים, כדלקמן: 

• הציונות הקלאסית שללה את הגולה וניסתה לפרקה באופן שיטתי, על ידי קריאה נמרצת לעלייה;

• בניית המדינה הייתה האתגר המרכזי של העם היהודי וממשלת ישראל הייתה הנציגה הבלעדית של מאמץ זה;

• מדינת ישראל הייתה אמורה להיות חברה למופת ('אור לגויים') ומקור לגאווה ליהדות התפוצות, וכן לספק לה מקלט מדיני לעת מצוקה;

• יהדות התפוצות הייתה אמורה לספק תמיכה כלכלית ופוליטית לישראל וכן מהגרים (עולים);

• הנוסחה של 'כסף תמורת דם' העניקה לגיטימציה למערכת יחסים בין 'דוד עשיר לאחיין עני' ולרעיון 'התפוצות העשירות תומכות בישראל הענייה'. במקרים מסויימים, יהדות התפוצות מימנה פעילויות שהיו תחת אחריותה הישירה של ממשלת ישראל;

• הזהות הישראלית הוגשמה דרך הלאומיות היהודית, ששללה את המסורת הגלותית והפחיתה בחשיבותם של המורשת היהודית הדתית והקהילתית שהתפתחה בגולה;

• מערכת היחסים נוהלה על ידי אליטה קטנה שכללה מנהיגות מתנדבת, אנשי מקצוע בכירים מתוך המוסדות היהודיים המרכזיים, נציגים של ממשלת ישראל וההנהגה של הסוכנות היהודית;

• קהילות ישראליות תוססות בתפוצות לא עלו בקנה אחד עם עקרונות הציונות הקלאסית, ולכן קיומן וצרכיהן זכו להתעלמות;

• בעוד יהודי העולם היו מצופים להביע עניין כן בישראל ולהפנות משאבים כלכליים ופוליטיים לתמיכה בה, הישראלים הביעו עניין מועט ולעיתים אף התנשאות כלפי יהדות התפוצות.

1. יחד עם זאת, לאורך השנים האחרונות, התחוור שמגמות עוצמתיות ערערו אמנה זו עד כדי הפיכתה ללא רלוונטית.

​

מגמות החותרות תחת 'האמנה הישנה'

​

1. מגמות בצפון אמריקה כוללות: עניין גובר במערכות יחסים ישירות שלא יתווכו יותר דרך המוסדות הקהילתיים הקיימים; חוסר עניין גובר במדינת ישראל ואף התנכרות לה; עליית המושג 'תיקון עולם' כמטרה שסוחפת רבים; והחשיבות ההולכת וגדלה של חיי קהילה תוססים.

2. במקביל, גם החברה הישראלית עברה שינויים: ישראל הפכה בטוחה ומשגשגת יחסית, בעוד הממשל המרכזי שלה סובל ממשבר מתמשך ביכולתו למשול; חיי הקהילה בישראל פורחים ויותר ישראלים עוסקים במורשת היהודית שלהם; ישראלים רבים עוזבים זמנית את ישראל לצורך לימודים ועבודה, וקהילת יהודי התפוצות נראית יציבה בעתיד הנראה לעין.