סיכום השקת קואליציית 'ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי'

מסמך זה סוקר את עיקרי התובנות שעלו בקבוצות הדיון במהלך המפגש, תובנות אלו נועדו לשמש את חברי הקואליציה ולסייע ברתימת שותפים נוספים למערכה המשותפת.

 

אתגרים:

• הקשר בין ישראל לבין העם היהודי והקהילות בתפוצות אינו נתפס כנושא מהותי המצוי על סדר היום הציבורי בישראל. זאת באופן הפוך לחשיבות והבולטות הרבה שניתנת לסוגיה זו בקרב יהודים ברחבי העולם.  

• הציבור הישראלי סובל מבורות המביאה אף לזלזול ביהדות התפוצות, היעדר מידע, ידע והבנה מצד הציבור בישראל אודות המרקם הייחודי של הקהילות, מגוון הזהויות היהודיות וההזדמנויות והאתגרים עמם מתמודדת יהדות התפוצות מחריף את השסע.

• החברה הישראלית איננה מבינה את ה'אינטרס הערכי' הטמון בקשר עם יהדות התפוצות, היינו מהו למעשה הייעוד המשותף שלנו יחד כעם. זאת מעבר לאינטרס התועלתני בדמות תמיכה פוליטית וכלכלית.

• ישראל מתקשה לקבל את עצם קיומה של ביקורת כלפיה העולה מקהילות בתפוצות, דבר המקשה על ייצור דיאלוג. כך, שיח מהותי הנוגע לסוגיות הליבה המשותפות לעם היהודי נתקל במגננה מצד ישראל.

• השיח סביב סוגיית ישראל והתפוצות נותר שיח "אליטיסטי", וחלקים נרחבים מהחברה בישראל לא נוטלים בו חלק. הנושא נתפס כסוגיית "מותרות" הנוגעת להיבטים רכים ופלורליסטיים ולא כסוגיית ליבה בעלת השלכות קיומיות למדינת ישראל.

• 'שלילת הגולה' עודנה עוגן באתוס הציוני הקלאסי – לחברה הישראלית קשה להכיר ולהוקיר בקיומן ותרומתן של קהילות יהודיות בתפוצות, במיוחד כאשר הן אינן מעודדות עלייה או מעניקות תמיכה כספית ופוליטית לישראל.

• בקהילות האורתודוקסיות בישראל קיימת דואליות ביחס ליהדות התפוצות – הקהילות החרדיות והדתיות-לאומיות רואות בתפוצות חלק בלתי נפרד מהעם היהודי, בעוד יחסם כלפי זרמים אחרים ביהדות הוא של דחיה ושלילת הערכים והדתיות שלהן.

 

עקרונות למענה:

• יצירת 'תודעת העם היהודי' בישראל – פיתוח תודעה בקרב הציבור היהודי בישראל שהוא חלק מהעם היהודי הרחב הקיים בקהילות שונות ברחבי העולם.

• דרושה שפה חדשה שתתמוך את הכשרת הלבבות בישראל – שפה השמה במרכז את העם היהודי. יהודים בישראל ובעולם הינם שותפים שווים בשיח זה. לשם כך דרושה מעין "מעבדה ליצירת השפה".

• חינוך ככלי מרכזי לסגירת הפער התפיסתי בטווח הארוך – שיעורים, תכניות ופעילויות עבור ישראלים, ינחילו לדור העתיד את תודעת העם היהודי כחלק מהחינוך הציוני בישראל.

• 'מפגש' ככלי עוצמתי לחיבור הישראלים לאחיהם בתפוצות – המפגש הבלתי-אמצעי הוא הכלי החוויתי החזק ביותר ליצירת חיבור עמוק ותודעה חדשה בקרב ישראלים. עם זאת, מדובר בכלי יקר שמתאים למיעוט נבחר. נדרשות חוויות אחרות בעלות אפקט דומה עבור הקהלים הרחבים בישראל. בנוסף, חוויות עוצמתיות אלו זקוקות לחיבור להגיון שלם הכולל את לפני/תוך כדי/אחרי החוויה.

• לקיחת אחריות של החברה האזרחית הישראלית על הסוגיה – בניגוד לעבר בו מיעוט של ארגונים ממשלתיים ואישים פוליטיים ניהלו את הסוגיה ושמרו על הקשר בין הקהילות, היום החברה האזרחית בישראל נדרשת להוביל את הסוגיה.   

• חיבורים בין יוזמות ומאמצים קיימים – בישראל ישנה התהוות של עשייה בתחום, אשר כרגע אין לה מרחב של שיתוף וסנכרון, הרבה פוטנציאל מצוי כיום בחיבור המיזמים הפועלים בשטח.  

• הרחבת מעגלי השיח של העוסקים בנושא – רתימת מנהיגים וארגונים נוספים ומגוונים לטובת קידום הסוגיה בישראל (כגון; מנהיגים מהעדה החרדית, נציגי הפריפריה הכלכלית-חברתית, המגזר העסקי וכדו').

 

הזדמנויות לפעולה:

• קיימת בשלות בקרב החברה הישראלית לעסוק בנושא – דווקא לאור המשבר ההולך וגדל בין ישראל והתפוצות, הגיעה העת לעסוק גם בנושאים הקשורים ליעוד ולתכלית של מדינת הלאום של העם היהודי, ולא רק בנושאים הקשורים להבטחת הקיום הפיסי.

• רשת מקצועית צומחת של אנשים וארגונים המחויבים לסוגיה – סוגיית ישראל והתפוצות יכולה להניע סביבה קואליצייה מגוונת ורחבה של אנשים. שיח איכותי יתקיים רק בנוכחות דמויות מגוונות המעוניינות להניע שיחה כנה ומשמעותית.

• מספר הולך וגובר של תהליכים חינוכיים בישראל סביב נושא העמיות היהודית – משרד חינוך רתום לסוגייה, כתיבת תוכניות חינוכיות חדשות בתחום, עלייה במספר התוכניות האקדמיות לתארים מתקדמים בתחום, גופי חינוך בלתי-פורמלי הרתומים לנושא ועוד.

• מגמת גידול משמעותית במשאבים הממשלתיים המופנים לסוגיה – משאבים אלו, באם יוקצו נכון, עשויים להוות מנוף לחיזוק תודעת העם היהודי בישראל.

• תשומת לב ומשאבים הולכים וגוברים ל'תגליות ההפוכות' – כחוויה מחוללת שינוי עבור מנהיגים ישראליים לאור מפגש אישי עם קהילות יהודיות בתפוצות.

 

כנסים ואירועים שונים, דוגמת ה-GA הקרוב שיתקיים בישראל, מציב הזדמנות למפגש בין מנהיגי הקהילות בתפוצות, בישראל ומחוצה לה, והזדמנות לנוכחות משמעותית של משתתפים ישראלים.