האם תיאוריית הגזע הביקורתית פוגעת בזכות להגדרה עצמית של יהודים
עדי לוי
בחודשים האחרונים פרסמנו בראות מספר מסמכים המצביעים על תופעת "המחיקה היהודית" בשיח הפרוגרסיבי בארה"ב – כלומר אפליה וקיפוח שנוצרים מאי-הכרה בייחודיות ההיסטוריה וההווה היהודיים, והתייחסות אליהם כאל 'לבנים' אשר יש להם אשמה ואחריות למבנה הכוח החברתי המפלה מיעוטים.
מגמה זו מתרחבת לנוכח אימוץ מתרחב של תיאוריית ההצטלביות (Intersectionality) אשר מפרשת את המאבקים של מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות – דוגמת המאבק הפמיניסטי, הלהט"בי, ואלה של האוכלוסיות הלטיניות והשחורות – כמאבקים נגד סדר חברתי מפלה. תיאוריית ההצטלבויות הפכה לרעיון מארגן של אקטיביזם אשר מניע המיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות לשתף פעולה במאבקים לצדק חברתי על בסיס סולידריות ותחושת שותפות גורל.
על רקע תופעת ההצטלביות, עולה יותר ויותר תיאוריית הגזע הביקורתית (Critical Race Theory) שמתמקדת ב'גזע' ככלי לצבירת הון פוליטי חברתי וכלכלי ומסתכלת על גזע כהבניה חברתית. בדומה להצטלביות, תיאורית הגזע הביקורתית גם מדברת על חלוקת כוח חברתי לא שוויוני, אך מפרשת קונפליקטים בין מעמדות חזקים וחלשים ו/או פריבילגיים ומדוכאים במושגים של גזע וגזענות.